סעיף 126(ג) לפקודה קובע כי חברה ישראלית אשר קיבלה דיבידנד מחברה זרה תתחייב במס חברות "בשיעור של 25%". לחילופין, הסעיף מאפשר לחברה הישראלית ליהנות מ"זיכוי עקיף" בעת קבלת דיבידנד מהחברה הזרה כאמור, על פי בחירתה, כך שהחברה תתחייב במס חברות "רגיל" על "הדיבידנד המגולם", קרי, דיבידנד שהתקבל בתוספת מס החברות ששולם ע"י החברה הזרה בחו"ל, ותוך מתן זיכוי בסכום מס החברות ששילמה החברה המחלקת בחו"ל והמס שנוכה במקור על הדיבידנד שנתקבל. זאת, בכפוף לכך שהחברה הישראלית מחזיקה בשיעור שאינו נמוך מ- 25% מאמצעי השליטה בחברה הזרה.
כידוע, בשנת 2011 שיעור מס החברות צפוי להיות 24%, זאת, לעומת שיעור של 25% שהושת בשנת 2010. שיעור זה צפוי להמשיך ולרדת באופן הדרגתי עד לכדי 18% בשנת 2016. יוצא אפוא, שככלל, החל משנת 2011 ואילך, הבחירה במסלול של זיכוי עקיף תהיה עדיפה על החברה הישראלית, משום שנטל המס במסלול זה, שיעור מס החברות, יהיה נמוך יותר מאשר האפשרות להתחייב במס בשיעור של 25%.
לדעתנו, ראוי לשנות את נוסח סעיף 126(ג) לפקודה, כך שבחלופה הראשונה במקום שנקבע כי "יוטל מס חברות בשיעור של 25%" יבוא נוסח שקובע כי "יוטל מס חברות בשיעור הקבוע בסעיף קטן (א).
ואף תאמץ פרשנות מקלה בתנאיי קבלת אפשרות נוספת היא שהרשות תיתן הבהרה לגבי עמדתה בנושא הזיכוי העקיף ואף תאמץ פרשנות מקלה בתנאיי קבלת הזיכוי עקיף כך שחברה ישראלית תוכל לקבל זיכוי עקיף אף אם לא הוטלו בפועל מסי החוץ על החברה הזרה.
לדעתנו, ללא תיקון חקיקה ו/או קבלת פרשנות מקלה בנושא זה, עלול להיווצר מצב של אנומליה בסעיף ואנו תקווה כי המצב יתוקן עוד קודם להגשת הדו"חות לשנת 2011.
יחד עם זאת, נציין, כי במקרה בו לחברה הישראלית נוכה מס במקור בעת חלוקת הדיבידנד ועפ"י הוראות הפקודה היא נדרשת לקזז הפסדים כנגד הדיבידנד כאמור (למשל, כנגד הפסדי הון מני"ע באותה שנת מס), תעדיף החברה להתחייב בשיעור המס הגבוה יותר של 25% וליהנות מהזיכוי הישיר לעומת בחירה בחלופת הזיכוי העקיף, כאמור. בדרך זו, גובה ההכנסה מדיבידנד שתקוזז מההפסד יהיה נמוך יותר ויתרת ההפסד, אם קיימת, גבוהה יותר מיתרת ההפסד שהייתה מתקבלת בחלופת הזיכוי העקיף. זאת מאחר ובחלופת הזיכוי העקיף, מההפסד יקוזז סך הדיבידנד שחולק, בעוד שבחלופת הזיכוי הישיר מההפסד יקוזז סך גבוה יותר, בגובה הדיבידנד המגולם. יתרה מכך, עודף הזיכוי תחת חלופת הזיכוי הישיר יהיה בר ניצול, בעוד שתחת חלופת הזיכוי העקיף עודף הזיכוי לא יותר לניצול בשל הוראה ספציפית (סעיף 126(ה) לפקודה), הקובעת כי עודף הזיכוי "לא יעלה על המס החל לפי סעיף קטן (ג) ולא יחולו הוראות סעיף 205א'".
בהקשר זה, נזכיר כי תחת חלופת הזיכוי הישיר, סעיף 205א(ב) לפקודה מרחיב את אפשרות השימוש בעודף הזיכוי שנוצר עקב קיזוז הפסד שמקורו בהכנסות חוץ, כך שניתן יהיה לנצל את אותו עודף זיכוי לא רק כנגד אותו סל, במקרה זה, דיבידנד, אלא גם כנגד הכנסה מהמקור שכנגדו קוזז ההפסד (למשל סל רווחי ההון); להרחבה בנושא ראה מבזק מס' 331.
נכתב ע"י אתי גורלי (הלמן)
